אשר שרביט מביט על העולם מבעד לעדשת המצלמה ועוסק בצילום למעלה מחמישים שנה. מלבד העיסוק בצילום כמקצוע, הצילום היווה לאורך השנים כלי לביטוי אישי ומקור השראה. צילומי הטבע שלו הם פרי רגעי התבוננות בבריאה בהם חוברות יחדיו האומנות והאמונה.
*
תפיסת עולם צילומית
כמעט תמיד אני מוצא את הצילום כתהליך של – reframing , "מסגור מחודש", משהו שיש בו מעבר לתיעוד המציאות כפי שהיא. הצילום מאפשר לי להנציח ולהעביר לאחרים תמונת מציאות סובייקטיבית שלי.
ליצירת תמונת עולם זו אני משתמש במספר כלים:
מניפולציות תאורה. התמונה תלויה בראש ובראשונה באור. לרכיב האור מספר משתנים – מקור(טבעי/מלאכותי), זווית, גוון. כל אלו פועלים ככלים שלובים המשפיעים על אופי התמונה. לעתים אני מצלם כביכול נגד עקרונות הצילום כדי ליצור במכוון אפקט ייחודי של בהירות יתר או לחלופין הצללת יתר.
פרספקטיבה. אנו רגילים לראות את העולם בגובה העיניים. כצלם, אני בוחר במקרים מסוימים נקודות מבט יוצאות דופן (מבט על, צילום מן הקרקע ועוד). כך מתאפשר לצופה לראות אף הוא את העולם במבט אחר.
תחימה. התחימה הראשונית נקבעת בצילום עצמו. מובן, כי המצלמה מייצרת תמונות בפרופורציה מסוימת אחת. לרוב אני מוצא לנכון לבצע תחימה נוספת, פעולה המניבה תמונות במגוון של פורמטים- ריבועים, סטריפים ועוד.
מיקוד סלקטיבי. מרבית התמונות שאני מצלם כוללות במכוון אזורים חסרי חדות. הטשטוש המכוון יוצר רקע הממקד את עיני הצופה בחלק החד שבתמונה שהוא העיקר. בתמונות אחרות לעומת זאת עומק השדה הוא מקסימאלי ומאפשר התבוננות בכל פרטי התמונה.
העצמת פרטים. לרוב אנו פוסעים בעולם במהירות ואין אנו נותנים דעתנו לפרטים הקטנים המרכיבים את הסביבה בה אנו מצויים. פעמים רבות אני מתמקד דווקא בפרטים הקטנים, חסרי הברק והחשיבות לכאורה.
